The Defiling of Dinah

Genesis 34

¹ ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃ ² וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃ ³ ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃ ⁴ ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃

⁵ ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃ ⁶ ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃ ⁷ ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃

⁸ וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃ ⁹ והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃ ¹⁰ ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃ ¹¹ ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃ ¹² הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃

¹³ ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃ ¹⁴ ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃ ¹⁵ אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃ ¹⁶ ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃ ¹⁷ ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃

¹⁸ וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃ ¹⁹ ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃ ²⁰ ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃ ²¹ האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃ ²² אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃ ²³ מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃ ²⁴ וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃

²⁵ ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃ ²⁶ ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃ ²⁷ בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃ ²⁸ את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׃ ²⁹ ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית׃

³⁰ ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃ ³¹ ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃