7 לכן כמאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו׃ 8 אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃ 9 אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃ 10 לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃ 11 אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
12 ראו עתה אחי פן יש באחד מכם לב רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים׃ 13 אך הוכח תוכיחו איש את רעהו יום יום עד שיקרא היום למען אשר לא יקשה איש מכם את לבו במדוחי פשע׃ 14 כי נתחברנו למשיח אם נחזיק בראשית הבטחה ולא נרפנה עד הקץ׃
15 כאשר נאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה׃
16 מי אפוא אלה אשר שמעו ויריבו הלא כל יצאי מצרים ביד משה׃ 17 ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃ 18 ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לסוררים׃ 19 ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו׃
1 על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו׃ 2 כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים׃
3 כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם׃ 4 כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו׃
5 ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃
6 ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃
7 לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃
8 כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר׃ 9 על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃ 10 כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃
11 לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃ 12 כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מחרב פיפיות ונכנס עד להבדיל בין נפש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃ 13 ואין כל נברא נסתר מנגדו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו׃