17 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 18 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃ 19 לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃ 20 כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃ 21 ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃ 22 עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃ 23 ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃ 24 ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃ 25 ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃
26 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 27 שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃ 28 ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃ 29 וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃ 30 ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃
31 ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃ 32 ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃ 33 המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃