Holiness and the Priests

Leviticus 21

¹ ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃ ² כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃ ³ ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא׃ ⁴ לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃ ⁵ לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃ ⁶ קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃ ⁷ אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃ ⁸ וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃ ⁹ ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃

¹⁰ והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃ ¹¹ ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃ ¹² ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃ ¹³ והוא אשה בבתוליה יקח׃ ¹⁴ אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׃ ¹⁵ ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃

¹⁶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃ ¹⁷ דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃ ¹⁸ כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃ ¹⁹ או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃ ²⁰ או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃ ²¹ כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃ ²² לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃ ²³ אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃ ²⁴ וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל׃

Leviticus 22

¹ וידבר יהוה אל משה לאמר׃ ² דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃ ³ אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃ ⁴ איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃ ⁵ או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃ ⁶ נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃ ⁷ ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃ ⁸ נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃ ⁹ ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃

¹⁰ וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃ ¹¹ וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃ ¹² ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃ ¹³ ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃ ¹⁴ ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃ ¹⁵ ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃ ¹⁶ והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃