1 כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃ 2 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃ 3 ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃ 4 לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃
5 כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח׃
6 לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל׃
7 כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃
8 השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות׃ 9 זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃
10 כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו׃ 11 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה׃ 12 ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃ 13 השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך׃
14 לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃ 15 ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃
16 לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו׃
17 לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃ 18 וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃
19 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃ 20 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ 21 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ 22 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃