1 ויען אליפז התימני ויאמר׃
2 הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃ 3 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃ 4 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃ 5 כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃ 6 הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃
7 זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃ 8 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃ 9 מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃ 10 שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃ 11 ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃
12 ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃ 13 בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃ 14 פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃ 15 ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃ 16 יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃ 17 האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃ 18 הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃ 19 אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃ 20 מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃ 21 הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃
1 קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃ 2 כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃ 3 אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃ 4 ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃ 5 אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃ 6 כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃ 7 כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃
8 אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃ 9 עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃ 10 הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃ 11 לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃ 12 מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃ 13 לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃ 14 יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃ 15 וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃ 16 ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃
17 הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃ 18 כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃ 19 בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃ 20 ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃ 21 בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃ 22 לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃ 23 כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃ 24 וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃ 25 וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃ 26 תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃ 27 הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃