22 ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ 23 ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃ 24 ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃ 25 ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃ 26 אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃ 27 צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃ 28 ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃ 29 האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃ 30 אני ואבי אחד אנחנו׃
31 אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃ 32 ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃ 33 ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃ 34 ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃ 35 הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃ 36 ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃ 37 אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃ 38 ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃ 39 אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃
40 וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃ 41 ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃ 42 ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃