13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃ 14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃ 15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃ 16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃ 17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃ 18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃ 19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃ 20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃ 21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃ 22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃ 23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃ 24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃ 25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃ 26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃ 27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃
28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃ 29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃ 30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃ 31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃ 32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃ 33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃ 34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃ 35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃