The Parable of the Great Banquet

Luke 14

12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃ 13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃ 14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃ 16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃ 17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ 18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ 19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ 20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ 21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ 22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ 23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃ 24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃

Next Book Next Book