1 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות׃
2 אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃ 3 ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃ 4 בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃ 5 כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא׃ 6 ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב׃
7 אם עונינו ענו בנו יהוה עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו׃ 8 מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון׃ 9 למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא אל תנחנו׃
10 כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם׃
11 ויאמר יהוה אלי אל תתפלל בעד העם הזה לטובה׃ 12 כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם׃