Jeremiah 4

Faithless Israel Called to Repentance

¹ אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד׃ ² ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו׃

³ כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים׃ ⁴ המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם׃

Disaster from the North

⁵ הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר׃ ⁶ שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול׃ ⁷ עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב׃ ⁸ על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו׃

⁹ והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו׃ ¹⁰ ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש׃

¹¹ בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר׃ ¹² רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם׃

¹³ הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו׃ ¹⁴ כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃ ¹⁵ כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים׃ ¹⁶ הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם׃ ¹⁷ כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה׃ ¹⁸ דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃

Anguish over Judah's Desolation

¹⁹ מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה׃ ²⁰ שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי׃ ²¹ עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר׃

²² כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃

²³ ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם׃ ²⁴ ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃ ²⁵ ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו׃ ²⁶ ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃

²⁷ כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה׃

²⁸ על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה׃

²⁹ מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש׃ ³⁰ ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו׃ ³¹ כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים׃